אתיקה, מבט ונוכחות

הצטרף/י אלינו ליומיים מקצועיים, מרתקים, משמעותיים ומהנים

הכנס השנתי השני יעסוק בהתפתחות המאמן/ת דרך אתיקה, המבט ותיאוריית ההתקשרות של ג'ון בולבי

תכנית הכנס עשירה, מגוונת ומעוררת השראה-
בכנס נחקור ונעסוק בחמישה נושאים מרכזיים
שכל אחד ואחד מהם מהותי להתפתחות של כל אחת ואחד

הכנס יהיה בהנחייתה של נטאלי בן דוד אלנתן מפתחת שיטת סאטיה ובשילוב הרצאות נוספות של ד"ר דגנית בידרמן, פרופ' גבי שפלר, ופרופ' מריו מיקולינסר.

תכנית הכנס השנתי

*יתכנו שינויים בתוכניה ובלוחות הזמנים

עלות הכנס היא 1150 ש"ח כולל מע"מ, ניתן לשלם ב-4 תשלומים

המחיר כולל ספר - "שיטת סאטיה- דרך חדשה לטרנספורמציה" מאת נטאלי בן דוד אלנתן,
במהלך הכנס תוגש ארוחת בוקר וצהריים וכיבוד במהלך היום.
החניה במתחם- חינם

המחיר לא כולל לינה (לינה יש לתאם ולשלם בנפרד ישירות מול כפר המכביה)

לרישום לחץ כאן

מרצים

לחצו על התמונה לקריאת פרטי המרצה והסדנא

לקריאה נוספת של שיטת סאטיה לחצו כאן

נטאלי בן דוד אלנתן

נטאלי בן דוד אלנתן נשואה ליותם ואמא לשתי בנות. מייסדת חברת אימושיין בע"מ, מפתחת ובעלים של שיטת סאטיה, מנחה ומאמנת בשיטת סאטיה.

בשנת 2002 ייסדתי את חברת אימושיין, המקדישה את כל משאביה לייצור כלים ודרכי גישה עבור אנשים לחיים נינוחים ומספקים המאפשרים להם להיות מי שהם: חופשיים, חומלים, משפיעים, מנהלים מערכות יחסים שלמות ותורמות וחיים ברווחה אישית וכלכלית.
לבד מהיותי אדם הבוחר את דרכו, דרך העבודה שלי היא גם דרך חיי כבת זוג, כאם, כבת להוריי, כאחות וכחברה.
המוטו שלי הוא שהלימה ערכית ואישית נוכחת בין החיים האישיים לחיים המקצועיים וכי למעשה, לא קיימת הפרדה ביניהם.

אני מאמינה בגדולתם של בני אדם, בטוב ליבם וברצונם לחיות חיים שלווים והרמוניים. אני עדיין לומדת, מתאמנת וחוקרת.
אני לא חושבת שהמסע נגמר אי-פעם , להיפך, הוא אך הולך ומתעצם.
המסע הוא להיות: אדם חופשי, משפיע, נינוח ותורם."

הסיפור האישי שלי

"מאז ומתמיד היה לי ברור שמהותם של בני האדם היא נשגבת ורוחנית הרבה יותר מהקיום היומיומי. היה לי ברור שיש איזושהי משימה נשגבת בעצם הקיום שלנו כאן, ושבמהות חיי שלי חשוב שתהיה עשייה משמעותית יומיומית. אני מאמינה שיש אנשים, אשר קמים בכל בוקר ויודעים שהם נועדו להרבות טוב בעולם, להקל על סבל, לרפא ולקדם. ברור להם שחייהם נועדו לקדם התפתחות. לי זה היה ברור מתמיד."

בהסתכלות לאחור על חיי אני מזהה כמה רגעים מכוננים, שהיו מעין אבני יסוד בדרך שהובילה אותי לעשייה משמעותית.
נולדתי בקזבלנקה שבמרוקו בשנת 1965. בגיל שנה ועשרה חודשים עליתי לארץ עם הורי, אחי ואחותי. הגענו באוניה לנמל חיפה, והוריי קיבלו שם החלטה שעיצבה את חיי. הם הבינו שלא יוכלו לגדל בארץ שני ילדים ותינוקת, והחליטו להפריד אותי מהם. הם מסרו אותי לסבתי שגידלה אותי בביתה עד גיל חמש. הייתי תינוקת שביום בהיר אחד חייה התהפכו ומשפחתה נעלמה לה. עבורי הייתה זו תקופה מכוננת שעיצבה אותי יותר מכל תקופה אחרת בחיי.
בגיל חמש חזרתי לחיות עם משפחתי, אך למעשה זו הייתה עבורי משפחה חדשה לגמרי. גדלתי כאחת משישה אחים בשכונת דורה בנתניה, בבית קשה יום. הפכתי להיות ילדה צייתנית, אחראית ומרַצַה. הייתי תלמידה מצליחה, דעתנית וחזקה. כזו שלעולם שוב לא ירצו למסור אותה או להפריד אותה מאיש. יחד עם זאת במשך שנים לא הרגשתי שייכת לשום מקום…
השירות הצבאי היה אחת התקופות המשמעותיות בחיי. הייתי מורה חיילת וקצינת הוראה בפרויקט "נערי רפול" בחוות השומר. מטרת הפרויקט הייתה לאפשר לנערים לחוות ערך של תרומה ושייכות. שם הבנתי לראשונה שדרך תקשורת בין-אישית ניתן לחולל מפנה משמעותי אצל אנשים בזמן קצר יחסית. הבנתי שהכוונה לתרום לאחר דרך הקשבה, אכפתיות ויחס אישי "בגובה העיניים" היא זו שמחוללת מפנה.
כשאני מסתכלת לאחור על חיי אני יודעת שתמיד היה שם מישהו ש"ראה אותי", שזיהה בי משהו ואפשר לי להוציאו לאור. אני אוהבת אנשים. אני רואה אותם ונותנת להם מקום. הנראות הזאת כנראה עושה משהו…
בגיל 26 "ראה אותי" המאמן הראשון שלי. הוא זיהה שמקשיבים לי ושיש לי יכולת להנחות אנשים בקבוצות גדולות. זה היה לאחר שהשתתפתי בסדנת "הפורום של לנדמרק" – סדנה לטרנספורמציה, שבה ראיתי מנחה הודי כבן שבעים עושה נפלאות מול 250 איש. אמרתי לעצמי שאת מה שהוא עושה גם אני יכולה לעשות. הייתי אז צעירה ויהירה מספיק בכדי לפנות לבעלי חברת "לנדמרק אדיוקיישן" ולהציע את עצמי לעבודה בהנחיית סדנאות… במהלך עשר השנים שבאו לאחר מכן הפכתי להיות מנחה בכירה ומנהלת ההרשמות של תכנית "הפורום". באותה תקופה הבנתי את התובנה המשמעותית והמכוננת ביותר בחיי: הבנתי שהכל מתקיים בתוך שפה, שהחיים בכללותם מתרחשים בשפה, ושאם זה כך, הרי שטרנספורמציה אפשרית דרך שפה. אז גם ידעתי מהו היעוד שלי. ידעתי שנועדתי לדבר עם אנשים ושדרך השפה - שלהם ושלי, אוכל ליצור יחד איתם משמעות הרבה יותר גדולה לחייהם.>br> בהסתכלות על הדרך שעשיתי בהתפתחות האישית שלי אני יכולה לומר, שיש לי מזל שמשהו בסיסי לא עבד בחיי האישיים. מגיל 18 כל העשייה שלי נועדה להיטיב עם אחרים, אבל הדרך בה פעלתי הייתה מאוד משימתית, וכללה הצבת יעדים ומטרות וחתירה לתוצאות. חיי היו ממוקדים בעשייה בלתי פוסקת. לא ידעתי עד כמה הייתי כועסת ומתוסכלת. היום אני חושבת שבעשר השנים שבהן בניתי לי קריירה לתפארת, לא רציתי להתמודד עם הפחדים, עם הייאוש ועם הכאב שחוויתי בילדותי. בגיל 36 הייתי עדיין לבד, ללא זוגיות וילדים, עם עודף משקל משמעותי, עם חובות כלכליים ועם קריירה מצליחה מאוד…
התוצאות שהפקתי בעבודה החלו לרדת. אחד המנהלים ישב איתי ושאל: "מה קורה?" עניתי שאני מאוד עייפה. ואז הוא אמר לי את משפט הפלא: “you can choose if to be here or not” – "את יכולה לבחור אם להיות כאן או לא." הרגשתי כאילו מישהו הדליק לי את האור בחדר חשוך. לא העליתי על דעתי קודם שיש לי אפשרות לבחור איך לחיות את חיי... עניתי מיד שאם כך, אני בוחרת שלא להיות כאן יותר. וכך היה. בגיל 36 החלטתי לעצור ולהפסיק לעשות את מה ש"צריך"...
לא ידעתי אז מה אעשה, אבל היה לי ברור שמשהו יקרה. ידעתי שאני חסידה גדולה של טרנספורמציה בקבוצות גדולות, ידעתי שאכתוב תכנית לימודים ושאנחה. רק לא ידעתי איך ומתי כל זה יקרה…
באוקטובר 2002, לאחר שנה שבה נחתי, התבוננתי וכתבתי, הקמתי את חברת אימושיין. כשנה לאחר מכן פתחתי את בית הספר להוויה, הקשבה וטרנספורמציה. פיתחתי שיטה שנקראת "שיטת סאטיה", אשר יוצרת קשר בין התודעה לגוף. מטרתה היא ללמד ולאמן אנשים להיות חופשיים מתוך עצמם, להיות ערים לעצמם ולהבין את מי שהם.

בגיל 42 הפכתי להיות אמא כשאימצתי את בתי גבריאלה שהייתה אז בת 6

בגיל 48 הכרתי את בן זוגי ובגיל 52 נישאתי והפכתי שוב לאמא למיכאלה

מה שאומר שהכל אפשרי עבורנו

נטאלי בן דוד אלנתן

ד"ר דגנית בידרמן שלו

מרצה

ד"ר דגנית בידרמן שלו

סאטיה - שיטה מוכחת להקלה על סבל, צמיחה והתפתחות באוכלוסיה

ד"ר דגנית בידרמן שלו, מנכ"לית ומייסדת עמותת "להיטיב", עמותה שפרויקט הדגל שלה הוא "מתלות לאחריות".

בשנת 2002 סיימה את עבודת הדוקטורט שלה שעסקה בקשר שבין תיאום והתאמה בין מערכות עירוניות לאוכלוסיות הנמצאות בסיכון והובילה תכניות יישובית המיישמת את עבודת המחקר שלה.

בשנת 2002 כיהנה כמפקחת מחוזית של אגף שח"ר במשרד החינוך ובשנת 2010 ניהלה את מחלקת החינוך ברעננה וכיהנה גם כיו"ר ועדות השמה.

דגנית בוגרת תכנית המאמנים בשיטת סאטיה.
במהלך התכנית נולד הצורך והאומץ להקים את העמותה והפרויקט "מתלות לאחריות" בידיעה כי חברת אימושיין תהיה שותפה טבעית ומשמעותית במימוש הפרויקט "מתלות לאחריות".
ד"ר דגנית בידרמן שלו נשואה ואם ל-4 ילדים.

פרופ' מריו מיקולינסר

תהליכי התקשרות בייעוץ ואימון

מריו מיקולינסר, PhD (אונ' בר-אילן, 1985), פרופסור לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי (IDC) הרצליה.
פרסם מעל 400 מאמרים ופרקים בספרים, כתב שני ספרים וערך שבעה ספרים בנושאים הקשורים לתיאוריה ומחקר בהתקשרות, תיאוריה ניהול האימה, וויסות רגשית, תהליכים פוסט-טראומטיים והתמודדות עם מצבי דחק.
פרופ' מיקולינסר כיהן באוניברסיטת בר-אילן כראש המחלקה לפסיכולוגיה (1995-1994), כראש היחידה ללימודים בינתחומיים (2001-2004) וכדיקן המכללות האזוריות של האוניברסיטה (2004-2006).
ב-2007, ייסד את בית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי (IDC) הרצלייה וכיהן כדיקן בית הספר עד 2014.
בין 2014 ל-2017 כיהן כמשנה לנשיא לעניינים אקדמיים.
פרופ' מיקולינסר מכהן כחבר מערכת במספר כתבי עת מובילים בתחום של אישיות ופסיכולוגיה חברתית והיה העורך הראשי של Journal of Social and Personal Relationships (בשנים 2010-2015).
בשנה 2004, מיקולינסר קיבל את פרס א.מ.ת. במדעי החברה על התרומה שלו לחקר הפסיכולוגיה.

פרופ' (אמריטוס) גבי שפלר

אתיקה, אתיקה מקצועית וחוק במקצועות הטיפוליים: עקרונות ויישומים

פסיכולוג קליני מדריך ופסיכואנליטיקאי מנחה. מומחה בפיכותרפיה פסיכו דינמית ממושכת ובפסיכותרפיה דינמית קצרת מועד. עוסק בטיפול, בהדרכה ובייעוץ בסוגיות אתיות.
מחברם של 4 ספרים וכעשרים מאמרים ופרקים שעוסקים באתיקה מקצועית במקצועות הטיפוליים, מחלוצי המחקר בפסיכותרפיה דינמית בישראל.
ראשון המורים לאתיקה מקצועית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ובמכון הישראלי לפסיכואנליזה. הפסיכולוג הראשי של בית החולים הרצוג בירושלים, מנהל אקדמי של תחום אתיקה בפסיכולוגיה במרכז לאתיקה במשכנות שאננים בירושלים.
יחד עם שותפים רבים, יוזם, מחבר ומחדש של קודים אתיים (הקוד האתי של הפסיכולוגים בישראל, הקוד האתי של הקב"נים בצהל, הקוד האתי של החברה הפסיכואנליטית בישראל, ,כללי האתיקה לניסויים בבני אדם באוניברסיטה העברית בירושלים.)
פרופ' שפלר שימש בעבר כראש המגמה לפסיכולוגיה קלינית, מופקד הקתדרה על שם זיגמונד פרויד ומנהל מרכז זיגמונד פרויד למחקר בפסיכואנליזה ובפסיכותרפיה באוניברסיטה העברית.
במשך כעשר שנים שימש כחבר ויו"ר ועדת האתיקה של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל.

מיקום

מידע על מיקום הכנס

כפר המכביה

כתובת: פרץ ברנשטיין 7, רמת גן

טלפון: 03-6715715

הכוונה לכנס